מסכת אבות

פרק ד

1
(א) בן זומא אומר
איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי
איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר
איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא
איזהו מכבד המכבד את הבריות שנאמר כי מכבדי אכבד ובזי יקלו


(ב) בן עזאי אומר
הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העברה
שמצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה
ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה


(ג) הוא היה אומר
אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר
שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום


(ד) רבי לויטס איש יבנה אומר
מאד מאד הוי שפל רוח
שתקות אנוש רמה


רבי יוחנן בן ברוקה אומר
כל המחלל שם שמים בסתר
נפרעין ממנו בגלוי
אחד שוגג ואחד מזיד
בחלול השם


(ה) רבי ישמעאל בנו אומר
הלומד על מנת ללמד
מספיקין בידו ללמוד וללמד
והלומד על מנת לעשות
מספיקין בידו
ללמוד וללמד
לשמור ולעשות


רבי צדוק אומר
אל תעשם עטרה
להתגדל בהם
ולא קרדם לחפר בהם
וכך היה הלל אומר
ודשתמש בתגא חלף
הא למדת
כל הנהנה מדברי תורה
נוטל חייו מן העולם


(ו) רבי יוסי אומר
כל המכבד את התורה
גופו מכבד על הבריות
וכל המחלל את התורה
גופו מחלל על הבריות


(ז) רבי ישמעאל בנו אומר
החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא
והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח


(ח) הוא היה אומר
אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד
ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה


A
(ט) רבי יונתן אומר
כל המקים את התורה מעני
סופו לקימה מעשר
וכל המבטל את התורה מעשר
סופו לבטלה מעני


A
(יא) רבי אליעזר בן יעקב אומר
העושה מצוה אחת
קונה לו פרקליט אחד
העובר עברה אחת
קונה לו קטיגור אחד
תשובה ומעשים טובים
כתריס בפני הפרענות


A
(יב) רבי אלעזר בן שמוע אומר
יהי כבוד תלמידך
חביב עליך כשלך
וכבוד חברך כמורא רבך
ומורא רבך כמורא שמים


A
רבי שמעון אומר
שלשה כתרים הם
כתר תורה וכתר כהנה
וכתר מלכות
וכתר שם טוב עולה על גביהן


A
(טו) רבי ינאי אומר
אין בידינו
לא משלות הרשעים
ואף לא מיסורי הצדיקים



B (י) רבי מאיר אומר
הוי ממעט בעסק
ועסק בתורה
והוי שפל רוח בפני כל אדם
ואם בטלת מן התורה
יש לך בטלים הרבה כנגדך
ואם עמלת בתורה
יש לו שכר הרבה לתן לך

B רבי יוחנן הסנדלר אומר
כל כנסיה שהיא לשם שמים
סופה להתקים
ושאינה לשם שמים
אין סופה להתקים

B (יג) רבי יהודה אומר
הוי זהיר בתלמוד
ששגגת תלמוד
עולה זדון

B (יד) רבי נהוראי אומר
הוי גולה למקום תורה
ואל תאמר
שהיא תבוא אחריך
שחבריך יקימוה בידך
ואל בנתך אל תשען

B רבי מתיא בן חרש אומר
הוי מקדים בשלום כל אדם
והוי זנב לאריות
ואל תהי ראש לשועלים

6 א
(טז) רבי יעקב אומר
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא
התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין

6 ב
(יז) הוא היה אומר
יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא
ויפה שעה אחת שלקורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה

7 א
(יח) רבי שמעון בן אלעזר
אומר
אל תרצה את חברך
בשעת כעסו
ואל תנחמנו
בשעה שמתו מטל לפניו
ואל תשאל לו בשעת נדרו
ואל תשתדל לראותו
בשעת קלקלתו

7 ב
(יט) שמואל הקטן אומר
בנפל אויבך אל תשמח
ובכשלו אל יגל לבך
פן יראה ה'
ורע בעיניו
והשב מעליו אפו

7 ג
(כ) אלישע בן אבויה אומר
הלומד ילד
למה הוא דומה
לדיו
הכתובה על ניר חדש
והלומד זקן
למה הוא דומה
לדיו
כתובה על ניר מחוק

7 ד
רבי יוסי בר יהודה
איש כפר הבבלי אומר
הלומד מן הקטנים
למה הוא דומה
לאוכל ענבים קהות
ושותה יין מגתו
והלומד מן הזקנים
למה הוא דומה
לאוכל ענבים בשולות
ושותה יין ישן

7 ה
רבי אומר
אל תסתכל בקנקן
אלא במה שיש בו
יש קנקן חדש מלא ישן
וישן שאפלו חדש אין בו

8 א
(כא) רבי אליעזר הקפר אומר
הקנאה והתאוה והכבוד
מוציאין את האדם מן העולם

8 ב
(כב) הוא היה אומר
הילודים למות והמתים להחיות והחיים לדון לידע להודיעה ולהודע
שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין
הוא הדין הוא העד הוא בעל דין והוא עתיד לדון
ברוך הוא שאין לפניו
לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שחד שהכל שלו
ודע שהכל לפי החשבון
ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך
שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי
ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא