Mesechet Yadaim

פרק א

מסכת ידים


A
(ב) בכל הכלים נותנין לידים
אפלו בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה
B
אין נותנין לידים
לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית
C
ולא יתן לחברו בחפניו
מפני שאין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת
ואין נותנים לידים אלא בכלי
D
ואין מצילין בצמיד פתיל אלא כלים
שאין מצילין מיד כלי חרש אלא כלים


A
(א) מי רביעית נותנין לידים לאחד אף לשנים
B
מחצי לג לשלשה או לארבעה
C
מלג לחמשה ולעשרה ולמאה
רבי יוסי אומר ובלבד שלא יפחת לאחרון שבהם מרביעית
D
מוסיפין על השניים ואין מוסיפין על הראשונים


A
(ד) הדיח בהם את הכלים
או שמחה בהם את המדות פסולים
B
הדיח בהם כלים מודחים או חדשים כשרים
רבי יוסי פוסל בחדשים
C
(ה) המים שהנחתום מטביל בהם את הגלסקין פסולים
וכשהוא מדיח את ידיו בהן כשרים


A
(ג) המים שנפסלו משתית הבהמה
בכלים פסולים ובקרקעות כשרים
B
נפל לתוכן דיו קומוס וקנקנתום ונשתנו מראיהן פסולין
C
עשה בהם מלאכה או ששרה בהן פתו פסולין
שמעון התימני אומר
אפלו נתכון לשרות בזה ונפל לשני כשרים


מניח חבית בין ברכיו ונוטל
מטה חבית על צדה ונוטל
והקוף נותן לידים
רבי יוסי פוסל בשני אלו


הכל כשרים לתן לידים
אפלו חרש שוטה וקטן


 

פרק ב

מסכת ידים


A
נטל את הראשונים
ונמצא על ידיו קיסם או צרור
ידיו טמאות
שאין המים האחרונים מטהרים
אלא המים שעל גבי היד
B
רבן שמעון בן גמליאל אומר
כל שהוא מברית המים טהור


A
(ב) נטל את הראשונים למקום אחד
ואת השניים למקום אחר
ונפל ככר שלתרומה
על הראשונים טמא
ועל השניים טהור
B
נטל את הראשונים ואת השניים
למקום אחד
ונפל ככר שלתרומה
טמא


A
(א) נטל לידו אחת משטיפה אחת
ידו טהורה
B
לשתי ידיו משטיפה אחת
רבי מאיר מטמא עד שיטל מרביעית
נפל ככר שלתרומה טהור
רבי יוסי מטמא


A
נטל את הראשונים לידו אחת
ונמלך ונטל את השניים לשתי ידיו טמאות
B
נטל את הראשונים לשתי ידיו
ונמלך ונטל את השניים לידו אחת ידו טהורה


A
(ג) הידים מטמאות ומטהרות עד הפרק כיצד
נטל את הראשונים עד הפרק ואת השניים חוץ לפרק וחזרו ליד טהורה
B
נטל את הראשונים ואת השניים חוץ לפרק וחזרו ליד טמאה


(ד) ספק נעשה בהם מלאכה
ספק לא נעשה בהם מלאכה
ספק יש בהם כשעור ספק שאין בהם כשעור
ספק טמאים ספק טהורין
ספקן טהור מפני שאמרו
ספק הידים לטמא ולטמא ולטהר טהור
רבי יוסי אומר לטהר טמא
כיצד
היו ידיו טהורות
ולפניו שני ככרים טמאים
ספק נגע ספק לא נגע
היו ידיו טמאות
ולפניו שני ככרים טהורים
ספק נגע ספק לא נגע
היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה
ולפניו שני ככרים טהורים
נגע באחד מהם
ספק בטמאה נגע ספק בטהורה נגע
היו ידיו טהורות
ולפניו שני ככרים אחד טמא ואחד טהור
נגע באחד מהן
ספק בטמא נגע ספק בטהור נגע
היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה
ולפניו שני ככרים אחד טמא ואחד טהור
נגע בשתיהן
ספק טמאה בטמאה וטהורה בטהורה
או טהורה בטמאה וטמאה בטהורה
הידים כמו שהיו והככרים כמות שהיו


נוטלין ארבעה וחמשה
זה בצד זה או זה על גבי זה
ובלבד שירפו שיבואו בהם המים


נטל לידו אחת ושפשפה בחברתה טמאה
בראשו או בכתל טהורה


 

פרק ג

מסכת ידים


A
האכלין והכלים שנטמאו במשקין מטמאין את הידים להיות שניות
דברי רבי יהושע
וחכמים אומרים
את שנטמא באב הטמאה מטמא את הידים
בולד הטמאה אינו מטמא את הידים
אמר רבן שמעון בן גמליאל
מעשה באשה אחת שבאת לפני אבא
אמרה לו נכנסו ידי לאויר כלי חרש
אמר לה בתי ובמה היתה טמאתו
ולא שמעתי מה אמרה לו
אמרו חכמים מבאר הדבר
את שנטמא באב הטמאה מטמא את הידים
בולד הטמאה אינו מטמא את הידים
B
(ב) כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות
היד מטמאה את חברתה
דברי רבי יהושע
וחכמים אומרים אין שני עושה שני
אמר להם והלא כתבי הקדש שניים מטמאין את הידים
אמרו לו אין דנין דברי תורה מדברי סופרים
ולא דברי סופרים מדברי תורה ולא דברי סופרים מדברי סופרים


A
(א) המכניס ידיו לבית המנגע ידיו תחלות
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים ידיו שניות
B
כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחלות
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים להיות שניות
אמרו לו לרבי עקיבא
היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום
אמר להם
וכי היאך אפשר להן להיות תחלה
אלא אם כן נטמא גופו חוץ מזה


A
(ה) ספר שנמחק ונשתיר בו שמונים וחמש אותיות
כפרשת ויהי בנסע הארון
מטמא את הידים
B
מגלה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות
כפרשת ויהי בנסע הארון
מטמא את הידים


A
(ג) רצועות תפלין עם התפלין מטמאות את הידים
רבי שמעון אומר
רצועות תפלין אינן מטמאות את הידים
B
(ד) גליון שבספר שמלמעלן ושמלמטן שבתחלה ושבסוף
מטמאין את הידים
רבי יהודה אומר
שבסוף אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד


שיר השירים וקהלת מטמאות את הידים
רבי יהודה אומר
שיר השירים מטמא את הידים וקהלת מחלקת
רבי יוסי אומר
קהלת אינה מטמא את הידים ושיר השירים מחלקת
רבי שמעון אומר
קהלת מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל
אמר רבי שמעון בן עזאי
מקבל אני מפי שבעים ושנים זקן
ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה
ששיר השירים וקהלת מטמאות את הידים
אמר רבי עקיבא
חס ושלום
לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים
שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים לישראל
שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים
ואם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת
אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו שלרבי עקיבא כדברי בן עזאי
כן נחלקו וכן גמרו


כל כתבי הקדש מטמאין את הידים


 

פרק ד

מסכת ידים


A
(ג) בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית
גזר רבי טרפון מעשר עני וגזר רבי אלעזר בן עזריה מעשר שני
אמר רבי ישמעאל
אלעזר בן עזריה עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר שכל המחמיר עליו ראיה ללמד
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה
ישמעאל אחי אני לא שניתי מסדר השנים טרפון אחי שנה ועליו הראיה ללמד
השיב רבי טרפון
מצרים חוצה לארץ עמון ומואב חוצה לארץ
מה מצרים מעשר עני בשביעית אף עמון ומואב מעשר עני בשביעית
השיב רבי אלעזר בן עזריה
בבל חוצה לארץ עמון ומואב חוצה לארץ
מה בבל מעשר שני בשביעית אף עמון ומואב מעשר שני בשביעית
אמר רבי טרפון
מצרים שהיא קרובה עשאוה מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליה בשביעית
אף עמון ומואב שהם קרובים נעשים מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה
הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות
קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר
שנאמר היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה
אמר רבי יהושע הריני כמשיב על טרפון אחי אבל לא לענין דבריו
מצרים מעשה חדש ובבל מעשה ישן והנדון שלפנינו מעשה חדש
ידון מעשה חדש ממעשה חדש ואל ידון מעשה חדש ממעשה ישן
מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים והנדון שלפנינו מעשה זקנים
ידון מעשה זקנים ממעשה זקנים ואל ידון מעשה זקנים ממעשה נביאים
נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
וכשבא רבי יוסי בן דרמסקית אצל רבי אליעזר בלוד אמר לו
מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום
אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
בכה רבי אליעזר ואמר
סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם צא ואמר להם אל תחושו למנינכם
מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו על הלכה למשה מסיני
שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
B
(ד) בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש
אמר להם מה אני לבא בקהל
אמר לו רבן גמליאל אסור אתה
אמר לו רבי יהושע מתר אתה
אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי וגו'
אמר לו רבי יהושע
וכי עמונים ומואבים במקומן הן כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האמות
שנאמר ואסיר גבלות עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כביר יושבים
אמר לו רבן גמליאל הכתוב אומר ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון וכבר חזרו
אמר לו רבי יהושע הכתוב אומר
ושבתי את שבות עמי ישראל (ויהודה) ועדין לא שבו התירוהו לבא בקהלה


A
(א) בו ביום נמנו וגמרו
על ערבת הרגלים
שהיא משני לגין ועד תשעה קבין
שנסדקה שהיא טמאה מדרס
שרבי עקיבא אומר
ערבת הרגלים כשמה
B
(ב) בו ביום אמרו
כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן
כשרים
אלא שלא עלו לבעלים
 לשום חובה
חוץ מן הפסח ומן החטאת
הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן
רבי אליעזר אומר אף האשם
הפסח בזמנו
והחטאת והאשם בכל זמן
אמר רבי שמעון בן עזאי
מקבלני מפי שבעים ושנים זקן
ביום שהושיבו
את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה
שכל הזבחים הנאכלין
שנזבחו שלא לשמן
כשרים
אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה
חוץ מן הפסח ומן החטאת
לא הוסיף בן עזאי
אלא העולה
ולא הודו לו חכמים


A
אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים
שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חיבין
ועבדי ואמתי שהזיקו פטורין
מה אם שורי וחמורי שאיני חיב בהם מצות
הרי אני חיב בנזקן
עבדי ואמתי שאני חיב בהן מצות
אינו דין שאהא חיב בנזקן
אמרו להם לא אם אמרתם בשורי וחמורי שאין בהם דעת
תאמרו בעבדי ובאמתי שיש בהם דעת
שאם אקניטנו ילך וידליק גדישו שלאחר ואהא חיב לשלם
B
(ח) אמר צדוקי גלילי קובל אני עליכם פרושים
שאתם כותבין את המושל עם משה בגט
אומרים פרושים קובלין אנו עליך צדוקי גלילי
שאתם כותבים את המושל עם השם בדף
ולא עוד אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן
שנאמר ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל
וכשלקה מהו אומר ה' הצדיק


A
(ה) תרגום שבעזרא ושבדניאל מטמא את הידים
תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום וכתב עברי
אינו מטמא את הידים
לעולם אינו מטמא עד שיכתבנו אשורית על העור ובדיו
(ו) אומרים צדוקים קובלין אנו עליכם פרושים
שאתם אומרים כתבי הקדש מטמאין את הידים
וספרי המרס אינם מטמאים את הידים
אמר רבן יוחנן בן זכאי וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד
הרי הם אומרים עצמות חמור טהורים ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים
אמרו לו לפי חבתן היא טמאתן
שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרודות
אמר להם אף כתבי הקדש לפי חבתן היא טמאתן
וספרי המרס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידים
B
(ז) אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים
שאתם מטהרים את הנצוק
אומרים פרושים קובלין אנו עליכם צדוקים
שאתם מטהרים את אמת המים הבאה מבית הקברות